מעמד של זכאי שבות

חוק השבות, תש"י-1950, קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה. כמו כן סעיף 4א לחוק מסדיר את זכויותיהם של בני המשפחה של יהודי כך למשל זכויותיו של היהודי מוקנות גם לילדו, לנכדו, במקרים מסוימים גם לננו ובני זוגם.

(א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב –
 1952 וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי,
לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר
דתו מרצון.
(ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א), בעודו בחיים או
לאו ואם עלה ארצה או לאו.
(ג) הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים
כאמור בסעיף קטן (א), יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף קטן (א).

יש לשים לב כי במצבים בהם שר העלייה נוכח כי המבקש פועל נגד העם היהודי או/ו עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה לא תינתן אשרת עולה.

מיהו יהודי על פי החוק?

חוק השבות מגדיר מיהו יהודי . לפיו יהודי הוא כל אדם אשר נולד לאם יהודייה או נתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

בלא מעט מקרים, זכאי שבות מגיעים ארצה על מנת ללמוד או לעבוד אך הם אינם מעוניינים להתיישב קבע או לעלות ארצה ממגוון סיבות. לרוב מדובר במצבים בהם בטרם העלייה זכאי שבות רוצה לבחון את אפשרות ההשתקעות בטרם עלייתו והעתקת מקום מגורים לישראל.

אשרות נוספות לזכאי שבות מלבד אשרת עלייה:

במצבים בהם זכאי שבות אינו מעוניין לקבל ישר אזרחות ישראלית מכוח העלייה אליו להסדיר את מעמדו בהתאם לאפשרויות הבאות:

אשרת תייר ב/2– זכאי שבות אשר נמצא בארץ במעמד תייר רשאי להאריך את תקופת שהייתו עד ל27 חודשים . כמו כן רשאי הוא לשנות את מעמדו ממעמד תייר על ידי הגשת הבקשה לעלייה ללא יציאה מגבולות ישראל.

אפשרות נוספת הינה אפשרות לאשרת עבודה ב/1– אשרה זו מיועדת לזכאי שבות אשר מעוניין לעבוד בארץ. אשרה זו מונפקת בהליך מזורז וכמו כן פטורה מאגרה.

כמו כן קיימת גם אפשרות להנפקת אשרת סטודנט א/2, תלמידי ישיבה ומשתלמים– אשרה זו מיועדת לזכאי חוק השבות המעוניין ללמוד ולעבוד בישראל. תנאי מקדמי לקבלת אשרת סטודנט הינו הבאת אישור קבלה למוסד להשכלה גבוהה מוכר או לישיבה. 

בודק עלייה א/ 1– מעמד זה מיועד לזכאי חוק השבות המעוניין לבדוק השתקעות בישראל עובר להחלטה להתחיל בתהליך של העלייה.

נלווה לבעל אשרת סטודנט/תלמיד ישיבה א/4 – מעמד זה ניתן לבן/בת זוג זכאי שבות הנשוי לבעל אשרת שהייה מסוג א-2 ולילידיהם הקטינים. עם הוכחת קשרי המשפחה באמצעות תעודת נישואין ו/או תעודות לידה.

יש להדגיש כי הן מעמד של סטודנט א/2 זכאי שבות והן מעמד של נלווה א/4 זכאי שבות מקנה למחזיק בו זכאות לעבוד, בשונה מאשרת א/2 ו-א/4 כאשר המחזיק בהן אינו זכאי שבות הוא אינו רשאי לעבוד.

זכאי שבות עם עבר פלילי מה עושים?

ככלל, כל יהודי ומשפחתו זכאים לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית. אזרחות על פי מהותה הינה זכות יסוד למרות שלא עוגנה בחוק כאחת כזאת, בבג"ץ 2757/96 אלראי נ' שר הפנים נאמר: "האזרחות היא זכות יסוד. כך מקובל במשפט הבינלאומי … כך מקובל גם במשפט של מדינות רבות שקבעו את האזרחות כזכות חוקתית… ואף כי בישראל לא זכתה האזרחות למקום של כבוד בחוק יסוד, אין ספק כי היא נמנית עם זכויות היסוד, בין היתר משום שהיא היסוד לזכות הבחירה לכנסת, שממנה צומחת הדמוקרטיה. כידוע, חובה היא על כל רשות מנהלית להימנע מפגיעה בזכות יסוד, והאזרחות בכלל זה, אלא לתכלית ראויה ובמידה ראויה; קל וחומר בשלילת אזרחות, להבדיל מפגיעה אחרת, ובן-בנו של קל וחומר בשלילת אזרחות העושה אדם שיש לו אזרחות מלידה לחסר כל אזרחות".

עם זאת , כפי שכבר נאמר לעיל, הזכות לאזרחות אינה זכות מוחלטת.  קיימים סייגים לכלל וכך בין היתר מסוכנתו של אותו אדם המבקש לעלות לישראל. החוק מחריג את אותם האנשים עם בעלי עבר פלילי אשר עלולים לסכן את שלום הציבור בישראל ואשר אינם זכאים לקבלת אשרת עלייה ואף במקרים מסוימים לשלול את אזרחותם או תושבתם לאחר שכבר ניתנה כאשר זו מהווה קרקע נוחה לפעילות עבריינית.

 בכך החוק מחד גיסא מגשים את תכליתו ומאפשר עלייתם של זכאי שבות ומאידך גיסא  מונע את הגירתם ההמונית של עבריינים יהודים מרחבי העולם.

החוק, אינו מגדיר מיהו אותו העבריין אשר עלול לסכן את שלום הציבור הישראלי ועל כן אינו זכאי לאשרת עלייה  ואף אינו נוקב בהבחנה באשר לזכאי שבות אשר מוגדר כעבריין רצידיביסט אל מול זכאי שבות אשר שילם חובו לחברה, ומנהל חיים נורמטיביים.

לאורך השנים יצרה פסיקה אוגדן של אמות מידה המאפשר להבחין בין העבריין הרצידיביסט אשר אינו משתקם ועברו הפלילי עשיר לעבריין ששומר על ניקיון כפיים מזה זמן לאחר ההרשעה. על דרך זו,  מאזן בית המשפט בין האינטרס על שמירת זכויותיו של זכאי שבות אל מול אינטרס לשלום הציבור. מסוכנותו הפוטנציאלית של העבריין נבחנת בין על פי מהות העבירה וחומרתה, מועד ביצוע העבירה, הישנות ביצוע העבירות, תקופת המאסר וסיכויי שיקומו.

לסיכום:

אומנם הוכרה בפסיקה הזכות לאזרחות כזכות יסוד ועל כן על רשות המנהלית להימנע מפגיעה בה, עם זאת , זכות זו אינה מוחלטת. ראשית, הינה מסויגת מלכתחילה, שנית, ניתן לבטלה בדיעבד. לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט זוסמן בבג"צ  94/62 גולד נ' שר הפנים:  "מדינת ישראל קמה, כמו שנאמר במגילת העצמאות, כדי שתהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות. היא לא קמה כדי לשמש אבן שואבת ולהקים קיבוץ של אלה שעברו על חוקיהן של ארצות מושבן, וחפצים משום כך להימלט מאימת הדין, אפילו הם יהודים  …".

נוכח האמור לעיל, ובלא רשימת קריטריונים ברורה וסגורה, הרי שכנסתו של זכאי שבות בעל רקע פלילי הינה בבחינת שיקול דעתו של שר הפנים. על כן חשוב ביותר להיות מלווה לאורך ההליך בידי עורך דין המומחה לענייני הגירה ואף לפעמים גם בעורך דין המומחה בתחום פלילי.