הליך מינוי אפוטרופסות הינו סוגיה מורכבת וחשובה מאין כמותה, סוגיה זו דורשת אחריות מומחיות, ידע מקצועי ושקילת שיקולים שונים ומגוונים שיש לקחת בחשבון , תפקיד האפוטרופוס מטיל אחריות כבדה ומהותית , לדאוג לכל צורכי חייו של האדם עליו מונה כאפוטרופוס (חסוי) .
כאשר קשישים בשל מצבם הפיזי ו/או הנפשי אינם יכולים לנהל את ענייניהם בכוחות עצמם, יש למנות להם אפוטרופוס שיעשה זאת עבורם.
ישנם מצבים בהם קשישים אינם יכולים עוד לדאוג לעצמם ולקבל החלטות הכרוכות לפעמים באחריות משפטית, כגון מתן הסכמה להליכים משפטיים ו/או רפואיים, חתימה על חוזים ותצהירים, עמידה לדין ועוד.
במצבים כגון אלה יש למנות אפוטרופוס לאותו האדם אשר ייעשה פעולות אלה עבורו ובשמו.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי בית המשפט לענייני משפחה יכול למנות אפוטרופוס לקשיש (או כל אדם אחר) אשר עקב מצבו הרפואי או הנפשי אינו מסוגל לדאוג לענייניו ולנהל את כספו בין אם באופן זמני או קבוע.
סמכויות האפוטרופוס
האפוטרופוס רשאי לבצע פעולות שוטפות (כגון ביצוע תשלומים, קבלת הכנסות וכו’) הקשורות לחסוי. על האפוטרופוס לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור לביצוע פעולות מסוימות כגון מכירת נכס נדל”ן, מכירת דירה, השכרת דירה או נכס אחר.
אין בסמכותו של האפוטרופוס לערוך צוואה עבור החסוי או לקבוע כיצד יחולק עזבונו לאחר מותו. במידה וקשיש הוכרז כפסול דין, אין באפשרותו לערוך צוואה ורכושו לאחר מותו יחולק בין יורשיו על פי החוק.
האפוטרופוס זכאי לקבל שכר עבור עבודתו, כפי שאושר על ידי בית המשפט.
- אנשים במצב סיעודי –
לעתים החיים מעמידים אותנו במצבי התמודדויות שונות ואף לא פשוטות. אין חולק כי במקרים אלה אפשר למנות גם מקרים, בהם הורה מאבד את יכולתו לתפקד באופן עצמאי ועל כתפינו עוברת האחריות לא קטנה, כאשר אנו מקבלים על עצמינו לדאוג לו באופן יום יומי ובכך נחשפים למגבן רב של תחומים, בהם נדרשת הבנה, כגון הליך לקבלת היתר לעסקת עובד סיעודי צמוד, קצבאות וגמלאות, ניהול הליכים בביטוח לאומי ועוד.
- חולה תשוש נפש –
משרד הבריאות – האגף לגריאטריה הגדיר כי חולה תשוש נפש הוא אדם, הסובל מירידה משמעותית בתפקוד המוח (ירידה קוגניטיבית) במישורי זיכרון, התמצאות בזמן ואינטלקט במידה כזאת, שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילות היום יום, לרבות רחצה, הלבשה, אכילה, שימוש בשירותים (עקב אי שליטה
על הסוגרים ), הכוונה בניידות והשגחה על בטיחותו בכל שעות היממה. יוער כי אין כל קשר בין מצבו הפיזי של האדם למצבו קוגניטיבי.
בסעיף 33 (ב) לחוק הכשרות קבע המחוקק כי מלבד ב"כ היועמ"ש, רק "בן זוגו" או "קרובו של אדם" יכול להגיש בקשה למנות לו אפוטרופוס.
כאשר קיימת מחלוקת בין בני המשפחה לגבי זהות האפוטרופוס, בית המשפט נעזר בשירותי הרווחה ועשוי למנות אדם גם ללא הסכמה של כל בני המשפחה. רק האפוטרופוס הממונה יכול לנהל את ענייניו של החסוי.
לאחר המינוי האפוטרופוס רשאי לבצע פעולות שוטפות (כגון ביצוע תשלומים, קבלת הכנסות וכו’) הקשורות לחסוי. על האפוטרופוס לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור לביצוע פעולות מסויימות כדוגמה מכירת נכס נדל”ן, מכירת דירה, השכרת דירה או נכס אחר.
אין בסמכותו של האפוטרופוס לערוך צוואה עבור החסוי או לקבוע כיצד יחולק עזבונו לאחר מותו. במידה וקשיש הוכרז כפסול דין, אין באפשרותו של החסוי לערוך צוואה ורכושו לאחר מותו יחולק בין יורשיו על פי החוק.
יש להדגיש כי על האפוטרופוס להגיש לאפוטרופוס הכללי דוחות כספיים ודיווח על ניהול רכושו של החסוי. דוחות אלה המאפשרים פיקוח על אופן ניהול הרכוש והכספים של החסוי על ידי האפוטרופוסים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
כמו כן, תוך 30 יום מיום המינוי חייב האפוטרופוס להגיש לאפוטרופוס הכללי פרטה (אינוונטר) של כל נכסי החסוי. יש להגיש דוח שנתי לאפוטרופוס הכללי הכולל דין וחשבון על פעולותיו הכולל פרטים על התקבולים והתשלומים שנעשו בנכסי החסוי ומידע נוסף הקשור לניהול רכוש החסוי.
מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?
סעיף 35 לחוק שכותרתו עדיפות בבחירות האפוטרופוס קובע:
" בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו".
סעיף 80 לחוק מגדיר "טובתו של אדם- מכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם"
ניתן למנות לאפוטרופוס קרוב משפחה, ידיד קרוב או אפוטרופוס מקצועי (תאגיד, עמותה, עו”ד או נציג של האפוטרופוס הכללי).
בדרך כלל, תינתן עדיפות לקרובי משפחה להתמנות כאפוטרופוסים. אם זה לא אפשרי ניתן למנות את אחד הגורמים האחרים. חשוב לדעת כי כיוון שמדובר בתפקיד הדורש מחויבות רבה, השקעה ואחריות, בית המשפט לא ימנה כאפוטרופוס אלא מי שהסכים לכך.
מה תפקידו של האפוטרופוס?
תפקידו של האפוטרופוס יהיה כפי שבית משפט קבע. בית משפט קובע אם האפוטרופוס יהיה לתקופה זמנית או קבועה ועל איזה תחומים האפוטרופוס אחראי. תפקידו, לייצג את האדם בכל פעולה משפטית ובכל עניין, לפי הסמכויות שבית המשפט העניק לו. אפוטרופוס חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ללא רשלנות, ולנהוג בתום לב לשמירת עניינו של האדם שהוא אחראי עליו.
בית משפט יכול למנות אפוטרופוס רק לענייני גוף או רק לענייני רכוש או לשניהם יחד.
אפוטרופוס לגוף– אפוטרופוס שכל עניינו לדאוג לעניינים אישיים– כגון ביגוד, תזונה, מגורים, תעסוקה, מיצוי זכויות, קשר עם המשפחה, השתלבות בקהילה וקבלת החלטות שונות. ובנוסף לדאוג לעניינים רפואיים– בניהם פנייה לקבלת טיפול רפואי, קבלת החלטות בשעת חירום רפואי, השתתפות בניסויים רפואיים. ( יכול לקבל מידע, לחתום על ניתוח ועוד) אפוטרופוס לרכוש – אפוטרופוס שכל ענינו לדאוג לרכושו ולגמלה של האדם. ניהול שוטף של חשבון הבנק, תשלום חשבונות, ניהול נכסים והשקעות, הסדרת חובות, מיצוי זכויות כלכליות.
חשוב לדעת: בכל מקרה אפוטרופוס לגוף לא יכול לאשפז בכפיה מתמודד. במילים אחרות גם מי שהוא אפוטרופוס צריך לפנות לפסיכיאטר מחוזי ורק הוא יכול לאשר -במקרים המתאימים- על אשפוז בניגוד לרצונו של האדם.
באופן כללי האפוטרופוס חייב להתחשב ברצון האדם, להסביר לו את כל פעולותיו בשפה פשוטה ומובנת ולאפשר כמה שיותר לאדם שיקבל החלטות ויבצע פעולות באופן עצמאי.
ביטול מינוי אפוטרופוס
ניתן להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט שנתן צו מינוי אפוטרופוס לביטול אפוטרופסות וגם האדם עצמו שמונה לו אפוטרופוס יכול להגיש בקשה זו. הליך הביטול דומה להליך המינוי – צריך לצרף חוות דעת מקצועית, ייערך תסקיר של עו”ס ובית המשפט יקבל החלטה.
עקרון העל המנחה בסוגיה זו הינו עקרון "טובת האדם" שממנים לו אפוטרופוס, המחייב בחינה אובייקטיבית של המציאות הקיימת ע"י זיהוי צרכי האדם הזקוק למינוי אפוטרופוס וזיהוי המועמד אשר יספק מענה הולם לצרכים אלו (מתוך תמש (אשד') 4930-08-15 א' נ' ב').
בפסק דין תמש (אשד') 4930-08-15 א' נ' ב' קבע ביהמ"ש העליון:
"… בחינת טובתו של אדם אשר ממנים לו אפוט' היא משימה לא קלה, ולשם איסוף העובדות ועיבודן יש צורך בבחינת כל הנוגעים לדבר, בחירת האמת ממכלול הנאמר על ידם ובדיקה אובייקטיבית של תנאי החיים, ולצורך זה נעזר בית המשפט כדבר שבשגרה, במומחים שונים, החל מעובדים סוציאלים וכלה במטפלים ופסיכולוגים…"
משקל חוו"ד מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש:
בפסיקה נקבע כי בדרך כלל חוות דעתו של מומחה שמונה ע"י בימ"ש תאומץ על ידו, אלא אם ישנה סיבה משמעותית ובולטת לעין שלא לעשות כן.
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי [פורסם בנבו]).
בפס"ד בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] קבע כב' השופטת ארבל:
"… משהוגשה לבית המשפט חוות דעת מומחה שמונה על ידו, מה משקל יראה לתת לחוות הדעת ולהמלצת המומחים? בפסיקת בית משפט זה מקובל כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים שמונו על ידו, "…אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה"".
ראה עוד בעניין זה – בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] ורע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2), 321 ,עמ' 332.
מינוי אפוטרופוס חיצוני
משקל רצונו של האדם שמונה לו אפוטרופוס:
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע:
"… שמיעת האדם על ידי בית המשפט (תיקון מס' 18) תשע"ו-2016
- לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו…"
הצורך לשמוע את האדם שמונה לו אפוטרופוס הוא צורך דיוני ומהותי. שמיעת קולו של האדם שמונה לו אפוטרופוס באופנים שונים הינה זכות יסוד וחובתו של בית המשפט לקיימה. אולם אין זהות בין שמיעת קולו והתחשבות בעמדתו לבין היעתרות בית המשפט לרצונה.
ככלל "רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם – כְּבוֹדוֹ". עם זאת, בעת הליך למינוי אפוטרופוס או בהליך הקשור אליו, אין זהות בין שמיעה והקשבה לקולו של האדם שמונה לו אפוטרופסות, לבין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת בחינת טובתו, צרכיו וזכויותיו.
בעת שמיעת רצונו של האדם שמונה לו אפוטרופוס (חסוי), ביהמ"ש מתייחס ליכולת של אותו האדם לשקול שיקולים נרחבים ומורכבים ולקבל החלטה מושכלת בענייני רכושו ולאור שיקולים בסיסיים נדרשים. כמו כן, ביהמ"ש מתייחס לחוו"ד של מומחה אודות רמת הפגיעה קוגניטיבית ובדרגת חומרתה. על כן לעיתים הטענות של האדם שמונה לו אפוטרופוס לא יתקבלו מתוך הבנת מכלול הנסיבות הקשורות למצבו הקוגניטיבי של החסוי.
