התרת נישואין

התרת נישואין עוסקת אך ורק במקרים של בני זוג מעורבים ולא בבני זוג ששניהם יהודים, למשל, כאשר אחד מבני הזוג חסר דת, או שאחד מבני הזוג יהודי והשני מדת אחרת וכדומה. במקרה כזה, החוק החל על בני הזוג הינו חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ”ט – 1969, אשר קובע כי במקום הליך של “גירושין” יתקיים הליך של התרת נישואין.

הדין הישראלי קובע כי על זוג שחפץ להינשא, עליו לבצע זאת באמצעות בית הדין הדתי, והוא זה שיהיה מוסמך בעתיד גם לגרש את הזוג.

חשוב להדגיש כי עבור בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל ושניהם יהודים, תושבי ואזרחי מדינת ישראל – בית הדין הרבני הוא הגוף הבלעדי המוסמך לבצע עבורם גירושין בפועל.

כמו כן, עבור בני זוג ששניהם חסרי דת – בית המשפט לענייני משפחה הינו הגוף אשר לו הסמכות לבצע את התרת נישואיהם.

כיצד מתבצע הליך של התרת נישואין?

על מנת שבני זוג יוכלו להתיר נישואיהם, יש להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט לענייני משפחה לפי כללי הסמכות המקומית. לבקשה יש לצרף תצהירים תומכים לבקשה, תצהירים תומכים לעניין דתו של כל אחד מבני הזוג (אם מי מבני הזוג חסר דת, יש לצרף תצהיר של קרוב משפחה), תמציות רישום משרד הפנים, תעודת נישואין עם תרגום נוטריוני נאמן למקור ועוד.

לאחר הגשת הבקשה, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה יפנה את הבקשה לבתי הדין הדתיים שאליהם משתייכים הצדדים ויבקש מהם לחוות דעה האם קיים צורך בגירושים דתיים. כאשר אחד מבני הזוג יהודי, הבקשה תופנה לבית הדין הרבני הגדול. חשוב לציין כי הליך זה מתנהל "מאחורי הקלעים" ועורך חודשים ספורים (ברוב המקרים עד שלושה חודשים).

חוות דעתו של בית הדין הדתי אינה מחייבת את בית המשפט לענייני משפחה, כאשר ההחלטה בבקשה להתרת הנישואין נתונה לשיקול דעתו של סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה.

אילו בית הדין הדתי קבע שאין צורך בגירושין לפי דין דתי – בית המשפט למשפחה ידון בבקשת התרת הנישואין, כאשר בסוף ההליך בית המשפט יאשר את הבקשה להתרת הנישואין וייתן פסק דין לפיו נישואי בני הזוג הותרו.

היה ובית הדין הדתי קבע בחוות הדעת שיש צורך בהליך של גירושין על פי דין דתי, בית המשפט למשפחה יעביר את התיק לבית הדין. עם זאת, אין משמעות הדבר כי בית הדין יהיה מוסמך לדון בעניינים הכרוכים בגירושין.

אם בן הזוג אינו מסכים להתיר את הנישואין?

ככל שישנה הסכמה משני בני הזוג להתיר נישואיהם – מומלץ ששני בני הזוג יפנו יחד אל עורך דין הבקיא בתחום ענייני משפחה ויגישו בקשה משותפת. יצוין כי יחד עם הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ניתן להגיש הסכם גירושין לבית המשפט לענייני משפחה כדי לתת תוקף של פסק דין להסכם.

ככל שאין הסכמה להתרת הנישואין – על בן הזוג החפץ בהתרה, לפנות אל עורך דין שעוסק בתחום, לפרט בפניו את מלוא הנסיבות והוא יגיש תביעה להתרת נישואין.

כאשר קיימת הסכמה בין בני הזוג לעניין התרת הנישואין ההליך פשוט יותר. עם זאת, בבית המשפט למשפחה מספיק להוכיח כי הנישואין עלו על שרטון, כאשר עצם רצונו של אדם להתיר את נישואיו מהווה עילה מספקת מבחינת בית המשפט לענייני משפחה להתרת הנישואין. זאת בניגוד לבית הדין הרבני, שם יש להוכיח כי קיימת עילה לגירושין מתוך רשימת עילות ספציפיות.

לכן כל שיש לעשות הוא לשכנע את בית המשפט שהקשר בין בני הזוג הנשואים אינו ניתן לאיחוי, להגיש את כלל המסמכים המתאימים, ויינתן פסק דין להתרת נישואין. מאותו הרגע יוכלו הצדדים להירשם כגרושים במשרד הפנים ויוכלו להינשא לאחרים.

מה עושים אם בן הזוג נמצא מחוץ לישראל?

ניתן להגיש בקשה להתרת נישואין גם כאשר בן הזוג אינו נמצא בתחומי הארץ. אם בן הזוג מסכים להתרת הנישואין, כל שצריך הוא להגיש תצהיר מבן הזוג שאומת בקונסוליה הישראלית במדינה בה נמצא.

כאשר בן הזוג אינו מסכים להתרת הנישואין – אין הכרח בנוכחותו בבית המשפט, אלא יש לבקש מבית המשפט שיתיר המצאת כתב התביעה למקום מושבו. אם בן הזוג לא יגיש כתב הגנה לאחר שהוכח כי הומצא לו כתב התביעה, יהיה ניתן להגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. אם בן הזוג הגיש כתב הגנה, יתנהל ההליך כאשר העילה להתרת הנישואין תהיה הסכסוך הזוגי ורצון אחד הצדדים להיפרד ו/או פרידת הצדדים ומגוריהם בנפרד