תביעת אבהות היא תביעה שמטרתה לענות על השאלה – האם אדם הוא אביו של קטין או לאו.
בהתאם לחוקי מדינת ישראל , כאשר הקטינה/ הקטין אינם מופיעים במרשמי האוכלוסין בישראל הם לא יוכלו לממש את זכותם הטבעית לאזרחות והם עלולים להישאר מחוסרי מעמד בישראל.
לכן, על מנת למנוע מצב זה יש להגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
תביעה זו יכולה להיות מוגשת לבית המשפט שלו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה וזאת על ידי הוריו של הקטין, או על ידי אפוטרופוסו של הקטין.
חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 הוא החוק המסדיר את סמכותו של בית המשפט להורות בצו על ביצועה של בדיקת הרקמות .
סעיף 28א לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 קובע כך : " לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה (בפרק זה – בדיקה) אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה (בפרק זה – בית המשפט), ובהתאם להוראות פרק זה."
תביעת אבהות נשענת על בדיקת סיווג רקמות.
מהי בדיקת רקמות ? לכל אדם יש תכונות גנטיות שונות. מחצית מהתכונות הגנטיות עוברות מהאם ומחצית מהאב. קרי, בדיקת רקמות להוכחת אבהות מתבססת על השוואה בין הנתונים הגנטיים של הילד לבין הנתונים הגנטיים של מי שטוען להיות ההורה של הקטין.
בבדיקה זו לוקחים דגימה מכל אחד מהנבדקים- האם, הילד והאב הנטען. בהתאם לבדיקת הרקמות ניתן לקבוע האם בין הנבדקים יש או אין קרבה גנטית. במידה ונמצאה התאמה בין הנתונים הגנטיים של הילד לבין הנתונים הגנטיים של מי שטוען להיות ההורה של הילד, הדבר בדרך כלל מעיד על כך שמדובר ביחסי קרבה מסוג הורה וילד.
לפי חוקי מדינת ישראל , ילד של אזרח ישראלי זכאי לאזרחות ישראלית וטובת הקטין מחייבת שהוא יקבל מעמד ויירשם כאזרח ישראלי.
זכותו של הקטין להירשם כישראלי הינה זכות יסוד – הזכות לדעת מיהו אביו הביולוגי הינה זכות בסיסית המעוגנת בחוק כבוד האדם וחירותו במטרה להגן על זכותו האנושית ולמימוש כל זכויותיו נוכח היותו ישראלי. רישום האבהות חשובה והכרחית משום שהיא מגשימה את זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו – ידיעה חשובה ביותר להתפתחותו ולעתידו.
כאן המקום להפנות את כב' ביהמ"ש לבע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2) 578 (1995) (פורסם בנבו) בו ציין השופט חשין:"כבודו של אדם משמיע מעצמו חופש רצון ובחירה (לחופש הבחירה והרצון ראו: ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, טרם פורסם). ואדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אימו, מניין בא – "מי אני", יזעק – כבודו יחייב אותנו, את כולנו, להושיט יד לעזרו. אכן, זכות-יסוד כבוד האדם כוללת את "רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות" (הנשיא שמגר בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני; טרם פורסם). מצווה הוא אדם שיידע מניין בא – דע מאין באת – וציווי זה משמיע מעצמו זכותו של אדם: זכותו שיידע מניין בא.
אכן, כבוד האדם באשר הוא – בליבתו – מזכה אדם בהליך המיועד לדעת מי הוא אביו מולידו. נזכור עוד את האמנה הבינלאומית משנת 1989 בדבר זכויות הילד, אמנה שישראל עשתה עצמה צד לה בשנת 1991 (האמנה נתפרסמה בכתבי אמנה 1038, כרך 31 בעמ' 221). בהתאם לסעיף 7 לאמנה "(ו)תהיה לו [לילד] מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם…".
כמו כן ובעניין זה אין עוררין כי בדיקת סיווג רקמות היא אמנם הדרך המהימנה ביותר לקביעת אבהות, אך דרך הוכחה זו אינה גורעת מהזכות של בעלי הדין לנסות ולהוכיח את טענותיהם העובדתיות בדרך אחרת, ואינה גורעת מיכולתו של כבוד ביהמ"ש לקבוע ממצאים על יסוד תשתית ראייתית שמובאת לפניו שאינה כוללת תוצאות של בדיקת רקמות, על כן ככל ובית המשפט הנכבד ישתכנע על בסיס כל הנאמר בכתב תביעה זו כי התובע הוא אכן האב הביולוגי של קטינה ואין מניעה כי ביהמ"ש יצהיר על האבהות.
כך נקבע בנסיבות דומות בפסק דין בתמ"ש 14954-08-12 מיום 5/4/2013 , ז. ואח' נ' פרקליטות מחוז דרום – אזרחי על ידי כבוד השופטת גאולה לוין :" כפי שנפסק לא פעם, תביעת אבהות היא תביעה אזרחית, בה מידת ההוכחה הדרושה היא על פי מאזן הסתברויות. בדיקת סיווג הרקמות היא אמנם הדרך המהימנה ביותר לקביעת אבהות. היא מאפשרת מידת וודאות גבוהה מאוד ביחס לקשר הביולוגי והיא ללא ספק הראיה הטובה ביותר. אך דרך הוכחה זו אינה גורעת מהזכות של בעלי הדין לנסות ולהוכיח את טענותיהם העובדתיות בדרך אחרת, ואינה גורעת מיכולתו של ביהמ"ש לקבוע ממצאים על יסוד תשתית ראייתית שמובאת לפניו שאינה כוללת תוצאות של בדיקת רקמות, בשים לב להשלכות של "כלל הראיה הטובה ביותר". ככל שביהמ"ש משתכנע, על בסיס תשתית זו, כי האב הנטען הוא אכן האב הביולוגי, אין מניעה כי ביהמ"ש יצהיר על האבהות. דברים אלה נכונים גם כאשר עסקינן בקביעת אבהות כאשר הנטען להיות אב אינו בין החיים. גם אם יש מקום לסברה כי במקרה כזה על ביהמ"ש לנהוג זהירות יתרה, אין בכך כדי לחייב הוכחה דווקא בדרך של בדיקת סיווג רקמות".
כמו כן, ישנה חשיבות לעריכת הבדיקה בהסכמה מלאה של כלל הצדדים המעורבים בעניין, בדרך כלל בתי המשפט אינם נוטים לכפות על נבדק את עריכת בדיקת האבהות. ברם, ידוע כי סירוב לבצע בדיקת סיווג רקמות עלול לעמוד לרועץ לנתבע שמסרב לבצע את הבדיקה.
ולבסוף לתביעת אבהות יכולות להיות השלכות על מעמדו של הקטין. על ידי כך, שבכוחה לקבוע האם מדובר בקטין שהינו ממזר או לאו.
רצוי להיוועץ עם עו"ד מומחה בדיני משפחה ולבחון את עניינכם באופן פרטני
התקשרו אלינו:0503543549 /03-7405252 / office@law-fr.co.il
