תביעה הצהרתית שנועדה לקבוע האם גבר פלוני אכן אביו של הקטין. זוהי זכות יסוד של הקטין לכבודו כאדם. לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט שמגר בפס"ד ע"א 5942/92 באומרו כי :
" זכותו של הקטין כילוד אנוש לדעת את מוצאו כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות…" .
ככלל בדיקת אבהות או בשם נוסף נקראת גם בדיקת רקמות, מתבצעת על פי ובהוראותיו של צוו בית משפט לענייני משפחה, על כן בבקשה לתביעת אבהות יש להגיש בבית משפט לענייני משפחה. תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת לבית משפט לענייני משפחה הן על ידי הקטין או על ידי האפוטרופוס או על ידי אחד מההורים.
משרדנו מתמחה בסיוע במגוון סוגיות משפטיות בנושא דיני משפחה. לעורכי ועורכות הדין ממשרדנו ניסיון רב ומוכח במתן ייעוץ וייצוג בהליכי תביעת אבהות, תביעת מזונות קטינים, הסדרת מעמד בישראל עבור בני משפחה.
משרד עורכי הדין שלנו ממקום במתחם מגדלי בסר , גבול רמת גן בני ברק.
בדיקת אבהות ומה מטרתה?
תביעת אבהות הינה אמצעי משפטי באמצעותו ניתן להוכיח האם קיים או לא קיים קשר גנטי בין אב לילדיו.
מתי נוהגים לבצע את הבדיקה ?
אדם , לרוב גברים המעוניינים לדעת האם אכן ילד/יו שלו.
אדם שסבור או שיש לו ספק לחשוב כי ממערכת יחסים שניהל הגיעו לעולם ילדיו .
תביעת האהבות יכולה להיות מוגשת לבית המשפט גם מטעם אימו של הילד. המבקשת להוכיח את הקשר או אי הקשר הביולוגי בין אדם מסוים לילדיה וגם לאב המעוניין להוכיח זאת, גם במקרים בהם האב הפוטנציאלי נשוי.
תביעת אבהות אף מגיעה במהלך תביעה למזונות כאשר הגבר לא מוכן להכיר בילד.
כפי שניתן לראות, בדיקת אבהות הינה בדיקה שהצורך בביצועה עשוי לנבוע מתוך אינטרס של הגבר או של האישה במצבים השונים, בין אם במסגרת הנישואים של הגבר או מחוצה לה. .
כיצד הליך זה מתבצע?
תביעת האהבות מוגשת לבית המשפט והיא מקבלת תקפות משפטית רק לאחר קיומה של בדיקת אבהות על פי צו בית משפט
בדיקות אבהות מחויבות בהתאם לחוק על פי צו של בית משפט לענייני משפחה.
בצו של בית משפט יחויב הגבר לעבור בדיקת אבהות .
גבר שעובר בדיקת אבהות והתוצאה חיובית ישלם דמי מזונות עבור הילד.
בדיקת אבהות (נקראת גם בדיקת רקמות) משמשת להוכחה או שלילת קשר גנטי בין אדם אחד לאחר.
ללא צו זה לא ניתן לבצע את הבדיקה! לאחר קבלת הצו ניתן לקבוע תור לביצוע הבדיקה. הבדיקה מתבצעת מדם הנלקח מהאם מהילד ומהגבר או על ידי בדיקת רוק. ביום הבדיקה יש להביא תעודות מזהות ואת הצו מבית המשפט.
בבדיקת אבהות נבדקים סוגי דם, סמנים גנטיים שונים וסיווג רקמות של כל השלושה.
על סמך הבדיקות מאשרים או שוללים אם הגבר הוא אכן האב. התשובות לכך הן ברורות וחד משמעיות.
באילו מקרים לא יינתן צו מבית המשפט?
כאשר ישנו חשש ממזרות (ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה) בתי המשפט לא יתנו צו לבדיקת רקמות בדיקת אבהות מחשש כי הילד ממזר- דבר אשר פוגע בטובתו.
בית משפט יכריע רב הפעמים כי הילד הוא של בעלה הנוכחי של האשה והוא זה שיצטרך לגדלו ולטפל בו ואף לשלם עבורו מזונות במקרה גירושים גם אם הוא בטוח כי הוא אינו האב.
בדיקת אבהות בחו”ל
ניתן לבצע בדיקה בחו”ל, אך בדיקה זו הינה רק על מנת להשקיט את המצפון ולוודא שהילד אכן שלך, כיוון שבדיקה זו אינה קבילה בבית המשפט ובית המשפט רשאי שלא לקבלה.
מקרים מורכבים של הליכי הוכחת אבהות:
ישנם הליכים מורכבים יותר , הוכחת קשרי משפחה כאשר אחד ההורים אינו בחיים. במקרים בהם אחד מההורים נפטר או שלא קיים קשר איתו. הדבר מונע נטילת דגימת רקמות לצורך השלמת הבדיקה. בהליך משפטי שטופל לאחרונה על-ידי משרדנו, אימץ בית המשפט פתרון יצירתי לבעיה זו, ואישר בדיקה לצורך הוכחת אבהות באמצעות קרוב משפחה. להלן נסביר על המקרה, ועל פתרונות חלופיים נוספים לצורך הוכחת אבהות.
חשוב לדעת כי בתי המשפט כיום מגלים נכונות לרתום את הטכנולוגיה החדשה לטובת מציאת פתרונות משפטיים במקרים מורכבים של תביעת אבהות.
הסבר כללי על תביעת אבהות והקושי המתעורר במקרים בהם האב או האם אינם בחיים:
תביעת אבהות היא הליך משפטי המתנהל, ככלל, בבית המשפט לענייני משפחה, כפי שקובע החוק בנושא. ההליך נחוץ לצורך קביעת זהות האב, במקרים בהם מתעורר ספק לגביה. תביעת אבהות נפוצה במקרים בהם אם הילדים היא אזרחית זרה, ולילדיה אין אזרחות ישראלית. משרד הפנים ידרוש הכרה בכך ש
האב הישראלי הוא אכן אב הילדים, לצורך הענקת אזרחות עבורם. עולה השאלה מה ניתן לעשות כאשר אחד מההורים אינו בן החיים או שלא ניתן לאתרו לצורך הוכחת אבהות.
הבעיה העיקרית העולה בהקשר זה היא כי לרוב בית המשפט הדן בתביעת אבהות יקבע כי במידה והאב או האם אינם בחיים, לא ניתן להשלים את הבדיקה.
כפי שנסביר להלן, בית המשפט בישראל גיבש לאחרונה פתרון לסוגיה, בדרך של ביצוע בדיקה חלופית של קרובי משפחה.
אישור תקדימי לביצוע בדיקה לצורך הוכחת אבהות באמצעות קרוב משפחה:
בית המשפט לענייני משפחה במקרה המיוצג על ידי משרדינו דן לאחרונה במקרה שבו ישראלית ביקשה הוכחת קשרי משפחה עם אחותה אשר נשלחה לאימוץ בהיותה קטינה , על ידי הוריה שניהם נפטרו כבר. והיא שוהה בחו״ל ללא תעודות או מסמכים היכולים לסייע לה , להוכיח את יהדותה. כאמור אמה של הישראלית הלכה לעולמה והקשר עם האב ניתק עוד בקטנותה. ההליך נדרש כדי לאפשר לאחות הנטענת לעלות ארצה ולהסדיר מעמד בישראל. לרוב במקרים אלה ניתן להורות על ביצוע בדיקת רקמות מחוץ לישראל, לפי תקנות.
עם זאת, לאור מותה של האם, לא ניתן היה להשלים את בדיקת הרקמות לצורך כך.
הפתרון שגובש על-ידי בית המשפט היה להורות על נטילת דגימת רקמות מדודתן של האחיות אחותה של האם. הבדיקה לצורך כך נקראת בדיקה מיטוכונדריאלית. הבדיקה נועדה להוכיח קשר דם בין הדודה לבין האחות. קביעה חשובה ותקדימית זו פותחת את השער בפני ביצוע בדיקות נוספות במקרים של קרובי משפחה בעתיד, במידה ולא ניתן לעשות שימוש בדגימת רקמות של אחד ההורים.
צרו קשר עם המומחים שלנו לדיני משפחה
לסיכום, הוכחת אבהות באמצעות קרוב משפחה אפשרית כעת באופן רשמי, בעקבות קביעת בית המשפט. מדובר בפתרון עבור מקרים מורכבים של תביעות אבהות. לדוגמה, מקרים של פטירת האב או האם, או היעדר קשר עמם. לשאלות נוספות ולכל סיוע בנושא, תוכלו ליצור קשר עם משרדנו. משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בדיני משפחה. המשרד מנוסה בייצוג בתביעות אבהות בפני בית המשפט לענייני משפחה.
לאיזה בית משפט מגישים את התביעה?
- תביעת אבהות תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים של הקטין או מקום מגוריהם המשותף האחרון של בני הזוג (בעניין זה אין סמכות לבית דין רבני).
- לבית הדין השרעי יש סמכות לדון בתביעת אבהות המוגשת על ידי מוסלמים, כאשר האבהות נדרשת לצורך הכרה בציבור המוסלמי בלבד. עם זאת, כאשר מעוניינים שההכרה תהיה תקפה גם כלפי מוסדות המדינה (למשל לצורכי תביעת מזונות, ביטוח לאומי ועוד), יש להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יפסוק בהתאם לדין המוסלמי.
ללא צוו כאמור לא תתאפשר בדיקת רקמות. יש להדגיש כי במידה וישנו חשש לממזרות (ילד לאישה נשואה מגבר זר) לא יינתן צוו מחשש לפגיעה בטובת הילד. הרי שאינטרס של טובת הילד עולה על האינטרס של ידעת זהות האב הביולוגי.
על מנת להכריע בשאלה האם אדם מסוים הינו אביו של קטין, נוהגים בתי המשפט לשלוח את האב, הקטין והאם לבדיקה גנטית. בדיקת האבהות מתבצעת לרוב על ידי בדיקת דם פשוטה. אך היות ובדיקה זו מוגדרת כבדיקה פולשנית, לא יינתן צוו מחייב כאמור ללא הסכמתו של הנבדק, לחלופין יש אפשרות לבצע בדיקת אבהות הן על ידי בדיקת רוק. קיימים מקרים בהם קבע בית המשפט בעניין אבהות גם על סמך שמיעת עדויות וראיות כך למשל במקרה בו הגבר מסרב לעבור בדיקת רקמות וללא טעם מוצדק וסביר לכך. יש לציין כי התנגדות של האב לעריכת הבדיקה יכולה לחזק ראייה כי אותו האדם אכן אביו של הקטין.
נציין כי ניתן לקבוע אבהות עוד בטרם נולד היילוד, כלומר ניתן לבצע בדיקת אבהות ממי שפיר. יש לציין כי גם בדיקה זו מותנית בצוו בית משפט לענייני משפחה.
לתביעת אבהות השלכות משפטיות נרחבות הן על האב והן על קטין. כאשר האב זוכה לזכויות ובצידן גם חובות והקטין זוכה לכל הזכויות אותן מקנה לו החוק כך למשל:
- קביעה כי אדם הוא אביו של קטין מחייבת אותו בתשלום מזונות לקטין.
- האב יכול לדרוש זמני שהות עם הקטין, ולבקש להכריע בעניינים הקשורים לקטין (חינוך, מקום מגורים וכד').
- לקטין עצמו קמות זכויות מכוח ההכרזה ביחס לאביו – הקטין מקבל זכויות בעיזבון (ירושה) של אביו.
- במקרים בהם הקטין אינו בעל מעמד בישראל הרי שבדיקת אבהות מזכה אותו בין היתר בזכות לקבל ולהסדיר מעמדו בארץ.
אמתי נדרש לעבור בדיקת אבהות על ידי מדינת ישראל?
הסדרת מעמד לקטין מכוח חוק השבות, תש"י – 1950
ככלל, על פי סעיף 4א (א) לחוק השבות, תש"י – 1950 , זכויותיו של יהודי מוקנות גם לילד של יהודי וגם לנכד של יהודי על כן במקרים בהם הילד נולד לאב יהודי ולאם זרה, יידרש האב לעבור בדיקת אבהות לצורך הוכחת אבהותו ובדרך זאת לזכות את בנו בכל זכויותיו המוקנות לו על פי החוק. בין היתר גם זכאותו לאזרחות ישראלית ושיבה בישראל.
2. הסדרת מעמד לקטין מכוח חוק האזרחות, תשי"ב -1952
ככלל, על פי סעיף 4(א) לחוק האזרחות , תשי"ב- 1952, ילד של אזרח ישראלי זכאי לאזרחות ישראלית מיום לידתו. על כן במקרים בהם קטין אשר נולד לאם זרה ולאב ישראלי ובטרם ירשם כאזרח ישראלי, יידרש האב, על ידי משרד הפנים, להמציא הוכחה לאבהותו על דרך של עריכת בדיקת אבהות.
לסיכום:
הליך הוכחת האבהות אינו הליך המזכה בזכויות רבות אך כפי שגם הוזכר גם בחובות. ההליך כרוך בסוגיות משפטיות סבוכות, התנהלות אל מול ערכאות משפטיות והן מול רשויות המדינה. נוכח האמור לעיל ממומלץ להיות מלווים לאורך כל ההליך על ידי עורך דין המומחה בתחום. משרדינו מתמחה בדיני משפחה כמו כן בהליכים אל מול רשויות המדינה מעל לעשור.
לפרטים נוספים וייעוץ משפטי פנו אלינו בהקדם –
050-354-3549
0779967533
Office3@law-fr.co.il
