המונח המשפטי "צוואה" מתייחס להצהרה בכתב, המהווה מסמך משפטי, ומסדירה את חלוקת הרכוש של אדם לאחר מותו. החוק הישראלי מכיר בארבעה סוגי צוואות – צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות[1] וצוואה בעל פה. הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו, ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לביצועה ולחלוקת הרכוש, ומנגד יכולה הצוואה להיות כללית ולפרט רק קווים מנחים כלליים לביצועה. אין הגבלה גם על מספר הצוואות שיכול אדם להשאיר אחריו, אך הצוואה המאוחרת התקפה שתקוים, ומבטלת צוואות שקודמות לה. משתמע מכך שהצוואה המאוחרת היא הקובעת בכל מצב.
חשוב להבהיר כי במידה והאדם שנפטר לא ערך צוואה אין מדובר בבקשה לצוו קיום צוואה אלה בבקשה לצוו ירושה על מנת שיהיה ניתן לחלק את העזבון (הירושה) בין היורשים החוקיים אך זהו נושא בפני עצמו ראה מאמר הנוגע לבקשת צוו ירושה על פי דין. (להוסיף היפר קישור לבקשה לצוו ירושה).
על מנת לתת תוקף משפטי לצוואה לאחר מות המוריש, ולחלק את הירושה בין הזכאים, על הזוכה (היורש) להגיש בקשה למתן צוו לקיום הצוואה לרשם לענייני ירושה. כיום, ניתן להגיש את הבקשה לצוו לקיום הצוואה הן באופן מקוון והן באופן ידני . במידה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין יש להגיש את הבקשה רק באופן מקוון.
כפי שציינו לעיל , את הבקשה לצוו קיום צוואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה. מוסד רשם הירושות, או בשמו הרשמי , הרשם לענייני ירושה, הוקם בשנת 1998, בעקבות תיקון חוק הירושה, על מנת לשמש כזרוע ביצועית של האפוטרופוס הכללי בנושאי ירושה וצווי קיום צוואה. מאז הקמת מוסד הרשם לענייני ירושה, מופנות לרשם כל הבקשות למתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה המוגשות לבתי הדין הרבניים.
לאן שולחים את הבקשה במידה ואינה מקוונת?
במידה והיורשים בוחרים להגיש את הבקשה באופן ידני, יש להגיש את הבקשה על נספחיה ללשכת הרשם לענייני הירושה שבאזור מחוזו[2] גר המוריש.
אילו מסמכים צריכים להיות מוגשים בד בבד עם הגשת הבקשה?
- צוואה (יש לשים לב כי במידה ומגישים את הצוואה באופן מקוון, יש להמציא את הצוואה המקורית לידי רשם הירושות תוך 7 ימים מיום הגשת הבקשה).
- אם המנוח לא היה בעל תעודת ישראלית, יש לצרף תעודת פטירהשל עורך הצוואה (המוריש) או בקשה להוכחת מותו.
- תעודת פטירה או הוכחת מוות של יורש (זוכה בצוואה) שמת לפני או אחרי עורך הצוואה (המוריש).
- אם ישנם מספר זוכים (יורשים) הרשומים בצוואה- אישור על משלוח הודעה שנשלחה בדואר רשום לכל הזוכים (היורשים) על הגשת הבקשה לקבלת הצו או אישור על כך שמגיש הבקשה מסר הודעה אישית על כך לכל הזוכים.
- אם המבקש מיוצג על ידי עורך דין יש לצרף לבקשה ייפוי כוח.
- אם ישנם זוכים (יורשים) המוותרים על חלקם בעיזבון (בירושה) יש לצרף תצהיר הסתלקות/ויתור חתום ומאומת על-ידי עורך-דין. (מאמר על הסתלקות מירושה? להוסיף היפר קישור)
- אם הזוכים (היורשים) לפי הצוואה הם לא בני משפחתו[3] של הנפטר, אישור על משלוח הודעה שנשלחה בדואר רשום לילדיו ולבן-זוגו של המת (המוריש) בדבר הגשת הבקשה לקבלת הצו או אישור על כך שמגיש הבקשה מסר להם הודעה אישית על כך.
- אם לאדם שמת לא היו בני-זוג או ילדים- אישור על משלוח הודעה שנשלחה בדואר רשום על הגשת הבקשה לקבלת הצו להוריו של המת או אישור על כך שמגיש הבקשה מסר הודעה אישית על כך להוריו.
- אם לאדם שמת לא היו הורים- אישור על משלוח הודעה שנשלחה בדואר רשום לאחיו של המת בדבר הגשת הבקשה לקבלת הצו או אישור על שמגיש הבקשה מסר הודעה אישית על כך להוריו.
- אישור על תשלום אגרה (בן זוג, הורה, ילד או אח של אדם שמת עקב פעולות איבה או במהלך שירותו הצבאי, פטורים מתשלום האגרות). האגרה כוללת אגרת פתיחת הבקשה ואגרת פרסום).
שלבי ההליך:
- לאחר הגשת הבקשה וקבלת אישור על תקינות הבקשה, יפרסם רשם לענייני הירושה הודעה ברשומות ובעיתון הודעה בדבר הגשת הבקשה, כדי לאפשר לכל המעוניינת להגיש בקשת התנגדות לצוו המבוקש. (מאמר על התנגדות לצוו קיום צוואה להוסיף קישור היפר). את ההתנגדות כאמור יש להגיש בתוך 14 יום מפרסום ההודעה ובטרם ניתן הצוו.
- לאחר חלוף תקופת ההתנגדות יינתן צוו לקיום הצוואה על ידי הרשם.
[1] "רשות" – שופט בית משפט, דיין בית דין רבני, נוטריון, ראש מועצה והרשם לענייני ירושה.
[2] "מחוז"-תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, נצרת עילית
[3] "משפחה"- לרבות ילדים, נכדים, הורים, אחים או בן-זוג.
